אבחון דלקת בדרכי השתן

אבחון דלקות בדרכי השתן התחתונות

על פי פרוטוקול הטיפול באירופה ובארה"ב השלב הראשון באבחון הוא בדיקות אבחנתיות על ידי רופא.
תלונות המטופלת על כאב בהשתנה, דחיפות או תכיפות בהשתנה לרוב יכוונו לאבחנה נכונה וללא צורך בנטילת תרבית שתן.

לעתים מבצעים בדיקת מעבדה לתרבית שתן כשיש חשד לדלקת. יחד עם זאת,  במקרים מסוימים, מתן אנטיביוטיקה לדלקת בדרכי השתן הוא אמפירי, כלומר ניתן על פי תסמינים וניסיונו של הרופא.

בדיקת שתן כללית

בדיקת שתן מתבצעת כאשר למטופלת יש תסמינים המצביעים על דלקת בדרכי השתן והיא מסייעת למציאת זיהומים בדרכי השתן על ידי גילוי מרכיבים שאינם אמורים להמצא בשתן כגון חיידקים, תאי דם אדומים (אריתרוציטים) או לבנים (לויקוציטים). את הבדיקה ניתן לעשות בכל שעות היממה אך מומלץ להשתמש בשתן הראשון של הבוקר שהינו מרוכז יותר.

תוצאות בבדיקת שתן העלולות להצביע על דלקת:

  • ריכוז גבוה מהנורמה של אריתרוציטים (תאי דם אדומים)- טווח הנורמה הינו פחות מ-4 אריתרוציטים כאשר מספר גבוה של תאי דם אדומים בשתן יצביע על אפשרות לדלקת.
  • נוכחות של לויקוציטים (כדוריות דם לבנות)- השתן אינו אמור להכיל לויקוציטים והמצאותם מצביע על דלקת בדרכי השתן או בכליות.
  • נוכחות חיידקים- נוזל השתן הינו נקי מטבעו ואינו מכיל חיידקים. גורמים שונים עלולים להוביל לכך שבשתן ימצאו חיידקים ובעיקר חיידקי אי- קולי שהינם השכיחים ביותר. חיידקים אלו יוצרים זיהום וגורמים לדלקת

לרשימת התרופות של רפא